תכניות הלימודים לחטיבה העליונה

בץ שקד לשטיר . חסימה דומה לזו שאפיינה את המחקר האקדמי פעלה גס בעניין הוראת "שירי העם . " כצורה שירית טריוויילית מוקמו "שירי העם" בשולי המערכת הספרותית , בצד תופעות אחרות כמו הספרות הבלשית , הרומן הזעיר ודומיהם , שלא נמצאו מתאימים להוראה . בית הספר ייצג ( ובמידה רבה עודנו מייצג , לפי מעצבי תכניות הלימודים ) גישה אל הספרות כאל תרבות עילית , שבה רק טקסטים "גבוהים" ראויים לעבור את סף הכיתה . למרבה האכזבה , הוועדות השונות של תכניות הלימודים בספרות החמיצו לא אחת את הפוטנציאל של "שירי העם , " ובמקרה היחיד שבו אובחן הפוטנציאל - בתכנית הלימודים בספרות לחטיבת הביניים משנת תשנ"ב - הוא לא מומש על ידי המורים לספרות . ההתעלמות של תכניות הלימודים בספרות מ '' שירי העם" הייתה כמעט מוחלטת . תכניות הלימודים בספרות לחטיבה העליונה משקפות בבירור קו זה . תכנית הלימודים הקודמת בספרות לחטיבה העליונה , שהוכנה על ידי ועדה בראשותו של ג ' שקד ואשר הייתה בתוקף כעשרים שנה ( תשל"ט-תשנ"ט , , ( 1999-1979 חייבה את המורה להורות 12-10 שירים של ביאליק מתוך מבחר שכלל 44 שירים שונים , וכן פואמה אחת וסיפור קצר אחד ( משרד החינ...  To the book