חסימה כפולה

במחקר לבהלראה . כאמור לעיל , "שירי העם" של ביאליק לא זכו עד כה במעמד קנוני בפועל . זאת , מכיוון שהקנוניזציה אינה תלויה במוען אלא היא תהליך שכולו בידי הנמענים - קהל הקוראים . הנחת היסוד בתהליך הקליטה היא , כי הקורא "מוגבל קודם כל לצופן שקיבל מרבותיו" ( שקד , תשמ"ז : , ( 8 כלומר לתקנים החברתיים והאסתטיים שהפנים בתהליכי התרבית ( אקולטורציה ) והחברות ( סוצייליזציה ) שחווה . במקרה של "שירי העם" של ביאליק הייתה חסימה כפולה מצד "רבותיו" של הקורא , קובעי הטעם , הלוא הם חוקרי השירה והמורים לספרות . הפופולריות של "שירי העם" של ביאליק איננה פרי פעולתם המקדמת של מורים וחוקרים , אלא להפך ; היא הושגה למרות פעולתם המעכבת והדוחה . תלפעלת של קללת ראש . על שירת ביאליק בכלל הולכת ונכתבת בלא הפסק ספרות מחקרית ופרשנית עצומה בהיקפה , ואילו על "שירי העם" שלו נכתב מעט מאוד באופן יחסי . הגורם לכך ברור : בהשוואה לחטיבות אחרות של שירת ביאליק , ל"שירי העם" נוצרה תדמית של צורה שירית טריוויילית , שהתכונות המאפיינות אותה הן "פשטנות , " "קלישאות" ו"שקיפות" ( במובן השלילי . ( תדמית זו מסבירה היטב את הרתיעה של המחקר הא...  To the book