|
|
בפרק הקודם התייחסנו להיבט ההגותי שבפירוש רמב"ן לתורה , אולם עם כל התעמקותו בסוגיות תאולוגיות קשות , רמב"ן לא התנתק לרגע מן המציאות הארצית : "ועתה דע וראה מה אשיב שואלי דבר בכתיבת פירוש התורה , אבלד ; תנהג 1 במנהג הראשונים , להניח דעת התלמידים יגיעי הגלות והצרות . " .,. רמב"ן כתב את פירושו מתוך היכרותו את המציאות היוס-יומית ואת המועקות והצרכים הרוחניים של בני דורו . פירושו "מגיע השמימה , " אבל הוא גם "מוצב ארצה . '' היות התורה "תורת חיים" באה בפירושו לידי ביטוי בשני מישורים 0 הראליה משמשת לו כמקור פרשני . התורה מתארת בסיפוריה אירועים שהתרחשו בפועל במציאות הארצית , ועל כן רמב"ן משתמש בידוע ובמוכר לו מן המציאות כדי לבאר ולפרש את פסוקי התורה . ב . המגמה החינוכית הניכרת במאמריו . התורה מתכוונת לעצב את אישיותו של האדם ואת החברה בכל הדורות , ועל כן אין רמב"ן מסתפק בביאור הקשיים ובהבנת לשון הפסוק , אלא הוא מפיק מן התורה גם ערכים המדריכים את האדם בדעותיו , במידותיו ובמעשיו . אפשר לומר שלדעת רמב"ן - התורה , האדם והעולם קשורים זה בזה : ידיעת העולם מכוונת את האדם בהבנת התורה , וידיעת התורה מכוונ...
To the book |
|
|