|
|
לעתים בכור שור מביא פירוש משלו ולאחר מכן מביא מדברי חז"ל בתוספת הערה "אבל רבותינו אמרו . " בכגון אלה ניכר שאין הוא מקבל את מדרש חז"ל , שפירושו מנוגד להם . שמות לב , כ.- "ויקרו את העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר דק , ! יזר על פני המים ףשק את בני ישראל . " חז"ל למדו מפסוק זה שמשה נתכוון לבדקם כסוטות ( עבודה זרה מד ע"א , ( ואילו בכור שור סבור כי "לפי הפשט לא נתכוון משה להשקותם , אלא לפזרו ולאבדו ( את האפר של עגל הזהב , ( אלא משבתנו במים על כרחך שותין אותו . " בלשון הכתוב בפסוקנו אין שום רמז לבדיקת בני ישראל כסוטות . לכן בכור שור סבור שלא היה במעשהו של משה משום השקאה מכוונת של בני ישראל , אלא כיוון ששתו מן המים שתו גם מן האפר . בדברים ט , כא , כתוב ... " ואשרף אתו באש ואכת אתו טחון היטב ... ןאשלך את עפרו אל הנחל הירד מן ההר , " אולם לא כתוב שם שהשקה את בני ישראל . לדעת הפרשן חזקוני , מכאן מתברר שמשה נתכוון לפזר את האפר במים , והשקאת בני ישראל נעשתה מאליה , בעקיפין , ללא כוונה . מכאן שפירוש הפשט של בכור שור לפסוקנו מסתמך על השוואתו לכתוב אחר - לפסוק בספר דברים . תרגיל : 2 ויקרא כו , יח ...
To the book |
|
|