פשט ודרש - האם יש סתירה ביניהם?

נעיין בכמה דוגמאות שבהן מובא הדרש בצד הפשט . . 1 שמות ב , יד : "ויירא משה ויאמר : אכן נודע הדבר . " רש"י : "ויירא משה - כפשוטו , ומדרשו - דאג לו על שראה בישראל רשעים דלטורין ( מלשינים , ( אמר : מעתה שמא אינם ראויים להיגאל . " הפירוש הראשון - כפשוטו , כלומר משה פחד , הוא חשש לחייו , ואכן כתוב שמלך מצרים שמע וביקש להרגו . אולם נראה שאין זה נאה לחשוב שמשה דאג רק לעצמו , לכן המדרש מבאר שהוא דאג וחרד לכלל ישראל . מן הראוי לשים לב שהפשט והדרש הם שתי מתודות פרשניות . כל אחת מהן מתייחסת למישור אחר של פרשנות מבלי לסתור זו את זו . . 2 שמות יג , ט : "והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך . " רש"י : "שתכתוב הפרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע . 'על ידך' - יד שמאל , לפיכך ידכה מלא בפרשה שניה ( בפסוק טז , ( לדרוש בה יד שהיא כהה . " כלומר , רש"י מפרש את הפסוק על פי מדרש ההלכה , שהכוונה למצוות תפילין ( ראה מכילתא , מהדורת הורוויץ-רבין , עמי . ( 74 וכן תרגם התרגום הירושלמי ( המיוחס ליונתן בן עוזיאל ) '' ? ויהי לך ניסא הדין = ) אות זה ) חקוק ומפורש על תפילת ידא בגובהא דשמאלך , ולדיכרן חקיך = ) זיכרון חוקיך ...  To the book