|
|
בימי שיבת ציון , כאשר גולי בבל חזרו לארץ ישראל , לא היתה השפה העברית שגורה בפיהם . שפת הדיבור בבבל היתה ארמית , וזו היתה גם שפתם של שבי ציון . עזרא ומורי התורה של אותם ימים נאלצו להסביר לעם את התורה בלשון מובנת להם , וכך התחיל להיווצר התרגום הארמי . תרגום אונקלוס , תחילתו בימי התנאים בארץ ישראל במאה השנייה לספירה , וגיבושו בתקופת האמוראים בבבל . אונקלוס מתרגם בדרך כלל תרגום מילולי , אולם ישנם כמה קווים פרשניים אופיינים לו , ואלה עיקריהם ן סילוק ההגשמה . כלומר , המתרגם משתדל לסלק ביטויים העלולים להתפרש כאילו הבורא הוא גשמי . לדוגמה , את הפסוק "כ ראיתי אלקים פנים אל פנים " ( בר' לב , ל ) תרגם אונקלוס "ארי חזיתי מלאכיא דה , "' כלומר ראיתי מלאכי ה . ' הפסוק "וישכן כבוד ה י על הר 0 יני " ( שמ' כד , טז ) מתורגם "ושראה יקרא דה' על טורא דסיני . " הביטוי "הר האלקים " ( שמ' ג , א ) מתורגם "טורא דאתגלי עלוהי יקרא בה , " כלומר ההר שעליו התגלה כבוד ה . ' הפסוק "לא איש אל ויכזב " ( במ' כג , יט ) מתורגם "לא כמלי בני אנשא מימר אלהא , " כלומר לא כדברי בני אדם דבר אלוקים . כלומר , אין כאן תרגום ישיר אלא...
To the book |
|
|