הצורך בפרשנות בא לידי ביטוי כבר במקרא עצמו . בספר נחמיה מסופר על התכנסות העם בירושלים כדי לקרוא בתורה , ושם כתוב : "ויקראו ב 0 פר בתורת האלקים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא " ( נח' ח , ח . ( כלומר , המקרא מעיד על הצורך בפירוש דברי התורה . ואכן , אנו מוצאים בתנ"ך התייחסות פרשנית לדברי התורה . להלן דוגמאות : . 1 בשמות לה , ב , כתוב בעניין השבת : "כל העשה בו מלאכה יומת . " אולם כאשר בני ישראל מצאו במדבר איש מקושש עצים ביום השבת , הם לא ידעו כיצד להמיתו , ולכן כתוב . "ויניחו אתו במשמר , כי לא פרש מה יעשה לו " ( במי טו , לד . ( כלומר , הם ידעו שמחלל שבת חייב מיתה , אבל לא ידעו איזו מיתה , עד שהתורה הבהירה שמיתתו בסקילה ( ועיין ברש"י , שם , פסוק לה . ( . 2 בעניין אכילת קרבן הפסח כתוב בשמות יב , ח-ט ... " ואכלו את הבשר בלילה הזה , צלי אש ... אל תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים , כי אם צלי אש , " ... ואילו בדברים טז , ז , כתוב "ובשלת ואכלת במקום אשר יבחר ה י . " נשאלת אפוא השאלה אם יש לאוכלו צלוי או מבושל . בא הפסוק בדברי הימים ב לה , יג , וקובע ! "ויבשלו את הפ 0 ח באש כמשפט . " כלומר , צלי אש נקרא ג...
To the book