לסיום הפרק

בשירו של דן פגיס "שיחה" , 1987 ) עמ' , ( 54 המשמש מוטו לפרק זה , מתקיים שיח מיוחד במינו בין ארבעה ש"שוחחו על האורן . " בקריאה ראשונה נראה לקורא כי כל אחד ואחד מדבר רק אל עצמו . אך בקריאה שנייה נחשף שיח בין עולמות שונים , החולקים זה עם זה את נקודות הראות שלהם , ומכוננים עולם סינרגטי משותף , מפתיע בעושרו . סיפורי מורי המורים שהבאנו כפרופילים או כווינייטות - משמיעים מקהלות קולות רבים , שבהם פוליפוניות עשירה שמלמדת על המשותף להם כמורי מורים : מי שעברו תהליך מורכב של התפתחות מקצועית , הכרוכה לעתים בשינוי תפיסותיהם על אודות דרך החיים המקצועית שבה בחרו , על אודות תפקידם כמורי מורים והדיסציפלינה שאותה הם חוקרים ומלמדים או שינויים ביחסם ובאמונותיהם להוראה ולמידה . ספרנו יכול לשמש הזדמנות למורי מורים להצטרף למעגלי חשיבה בסוגיות שהועלו בסיפורים , שלמרות שהם נראים כאילו הם שייכים לאחר ולעבר , לאמתו של דבר שייכים הם להווה שלנו ולנו . ( Lyotard , 1988 )  To the book