מדעים וספרות: לשאלת החלוקה הדיסציפלינרית

ידע נרטיבי וידע אנליטי-פרדיגמטי הם שני אופני ייצוג אשר אפשר למצוא להם ביטוי במשך ההיסטוריה האנושית . שאלת ארגון הידע האנושי העסיקה פילוסופים , אנשי מדע , ובמאה האחרונה גם חוקרי חינוך ( גורדון , . ( 2006 בחיפוש אחר תשובות , השתמשו חוקרים בביטויים אלה : מבנה הדעת , ( Bmner , 1960 ) ( structure of a subject ) דיסציפלינות ;( Schwab , 1964 ) ( disciplines ) תחומי משמעויות ;( Phenix , 1964 ) ( realms ofmeaning ) צורות ידע ותחומי התנסות ( Hirst , 1974 ) ( fields of experience forms of knowledge and ) ועוד . הדיסציפלינה היא אחד המונחים השגורים בהקשר זה . מקורו המונח במילה הלטינית discare שפירושה ללמד , והוא מבטא מזה דורות רבים שתי משמעויות : האחת משמעת והשנייה מקצוע לימוד . שוואב , ( Schwab , 1964 ) המתייחס אל הדיסציפלינות ככלי לארגון הידע האנושי , טען כי ארגון זה אפשרי לפי ארבעה עקרונות מרכזיים , שהנפוץ שבהם הוא המיון לפי נושאים . עיקרו ארגון הידע לתחומים , שאפשר לראותם גם היום בחלוקה לפקולטות באוניברסיטאות : מדעי הטבע , מדעי הרוח ומדעי החברה . העיקרון השני הוא מיון לפי מטרות הדיסציפלינה . זה...  To the book