ג. המחלוקות והאמת ההלכתית

ההבדל החשוב ביותר בין ההלכות המקובלות להלכות המחודשות , הוא בענין אפשרות המחלוקת : "דברי קבלה אין בהן מחלוקת לעולם , וכל דבר שתמצא בו מחלוקת - בידוע שאינו קבלה ממשה רבנו . ודברים שלמדין מן הדין , אם הסכימו עליהן בית דין הגדול כולן - הרי הסכימו , ואם נחלקו בהן הולכין אחר הרוב" ( הל' ממרים א , ג . והשי ספר המצוות , השורש השני . ( גם בהקדמתנו קובע הרמב"ם נחרצות ( בדונו בסוג השלישי מסוגי ההלכות , לקמן , ( כי הדעה לפיה מחלוקות החכמים בהלכה הן תוצאה של שכחה וטעות בהלכות המקובלות - דעה מוטעית ומגונה היא . וצריך להבין היטב את הדברים . הרמב"ם אינו מתכוון לומר שלא תיתכן שכחה וטעות אצל מעתיקי השמועה . "השכחה מצויה בכל" כותב הרמב"ם באיגרתו לר' יהונתן הכהן מלוניל ( איגרות תקג , . ( 2 ולהלן בהקדמתנו ( פסקה ד ( ' הוא כותב ביחס לבית דין הגדול : "מי שיש לו טבע בשר ודם אי אפשר שלא ישגה . " יתר על כן : אותה סוגיה במסי תמורה , שממנה למדנו לעיל את אי האפשרות לקבל תשובה מן השמים לשאלות הלכתיות , מספרת שנצרכו לשאול מפני ש"שלושת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה . " אלא , כוונת הרמב"ם היא שאין לייחס למעתיקי...  To the book