צבעים סמליים

השימוש הפיגורטיבי בציוני צבע בסיפורי גנסין עורר תשומת לב אצל כמה חוקרים . בעיקר צוינה המשמעות הסמלית של הצהוב ב"בינותיים" וב"ב טרם" כאחד מסימני ייחודו הסגנוני . צירופים פיגורטיביים כמו 'הדממה היתה צהובה' או 'זמזום צהוב' ב"בינותיים" מבשרים , לדעת מירון , תופעות פיגורטיביות מודרניסטיות , שתתגלינה מאוחר יותר בשירי דוד פוגל , בהם מצויים צירופים כמו 'שלווה צהובה' ו'תנומה כחלחלה . ' עדי צמח רואה בכחול ובצהוב שבסיפורי גנסין תבנית קבועה של ניגודיות , החל מ"בינותיים , " כשהצהוב הוא סמל 'ליאוש , לנכאים , לשממון ולבחילה [ ... ] והכחול - לאופטימיות , לשלווה , לחלומות רחוקים . ' סעיף זה ידון בתפקידן ומשמעותן של תבניות צבעים מתחלפות בסיפורי גנסין ויצביע על התחלפות תבניות הצבע כדרך להבנת הדינמיקה הקומפוזיציונית והתמאטית של היצירה . בסיפורי גנסין תבניות הצבעים מובילות מגוונים לניגודים . הן מתארגנות לאורך הסיפור ומשתלבות בתמונת עולם מטושטשת אימפרסיוניסטית המתחלפת בהדרגה והופכת לתמונת עולם ברורה וחריפה . דינמיקה זו נוצרת או על ידי שינוי בתבניות הצבעים עצמן , כשצבעי ניואנס הופכים לצבעי קונטראסט , או על ...  To the book