|
|
בסעיפים הקודמים נדונו לייטמוטיבים הבנויים בעיקר מאיברים מטאפוריים או מיסודות פיגורטיביים אחרים שאינם מהווים חומרים בדיוניים . החל מסעיף זה נפנה ללייטמוטיבים סמליים , היינו , לייטמוטיבים הבנויים ברובם מפרטים המשתתפים בבניית הממשות הבדיונית כשהחזרה הלשונית על פרטים אלה מטעינה עליהם בהדרגה משמעות פיגורטיבית . נפתח בלייטמוטיב הבנוי מחומרים סמליים מובהקים , היינו חומרים טעוני קונוטציות ומשמעויות ארכיטיפיות שהתמםדו בתרבות ובספרות , ונתקדם לקראת לייטמוטיב הבנוי מחומרים "ריאליסטיים" ספציפיים , כמעט נטולי מסורת סמלית . לציפור , סמל מרכזי בשירת חיבת ציון ובשירת ביאליק , יש מסורת ספרותית ענפה בשירה העברית לדורותיה . זהו סמל הנושא קונוטציות שונות : חירות , אימהיות , חולשה ורוך , אמנות השיר , כנסת ישראל - ולכולן מטען ערך חיובי מובהק . בפולקלור ובשירה האירופית מופיעה הציפור כדמות נבואית האומרת את האמת הנסתרת . ציפורי לילה , כמוהם כקריאת שכווי בחצות , הם מבשרי רעה ואף מבשרי מוות מסורתיים . במכתבי גנסין מופיעה המלה "כנפים" כמטאפורה שגורה לאידיאלים המנשאים את רוח האדם : 'לבעלי כנפים [ אנו צריכים ] ולו ...
To the book |
|
|