הדימוי המורחב לעומת המטאפורה המורחבת

אחת התופעות המאפיינות את התפתחות יצירתו של גנסין היא שימוש במדמה הולך ומתארך דימויים שהמדמה שלהם הוא בן מלה אחת ואינם דימויים שגורים מצויים רק בסיפורים המוקדמים . המדמה הארוך ביותר ב"בבית סבא" הוא בן 17 מלים , ואילו ב"אצל" 98 - מלים . ממוצע האורך הכללי ב"בבית סבא" הוא 3 . 7 מלים למדמה , וב"אצל" . 9 . 3 - ב"בית סבא" כ 40 ° / 0 מהדימויים הם בעלי מדמה בן מלה אחת , וב"אצל" יש רק דימוי אחד כזה . ברבים מהדימויים המדמה המורחב בנוי באופן שונה מהמטאפורה המורחבת ומכוון להשגת אפקטים שונים . צורתו הפורמאלית הבסיסית או ה"קא נונית" ( ז'אן כהן , ( 1968 של הדימוי היא : א ( הוא ) נ כמו ג . העדרו של אחד המרכיבים , שינוי סדר הופעתם של המרכיבים או הגדלת מספר המלים באחד המרכיבים גורמים להבלטת הדימוי ולהגדלת קשיי קליטתו . בצורתו הבסיסית של הדימוי א 0 r ( הנושא והמדמה ) הם שמות עצם , ו נ ( התכונה המשותפת ) היא תכונה קבועה של ג , המופיעה בצורת תואר או בצורת פועל המאייכים את ג כפי שהוא נתפס במצבו הטיפוסי , הקבוע . הנושא בדימוי של גנסין שומר , בדרך כלל , על דרישות אלה : הוא בן מלה אחת או שתיים והוא מופיע ברא...  To the book