תיפקודו של הביטוי המטאפורי המערפל

מתיאורי הדגמים האופייניים לפיתוח המטאפורה בסיפורי גנםין עלול להת קבל הרושם המוטעה , שהפיתוח הלא-קוהרנטי של המטאפורה הוא חלק מפואטיקה של סופר , המפנה עורף לשיקוף מציאות מימטי ( כפי שטוען ס' יזהר , ( 1979 ואינו מחשיב את הבהירות של המבע הספרותי . רושם כזה עומד בניגוד להתבטאויותיו הפואטיות של גנסין ברשימותיו הספרותיות , שבהן חוזרת ונשנית התביעה 'להראות את ההווה ורק את ההווה' " ) דמון יהודי ( 77 , " והביקורת על סגנון 'רומנטי יותר מדי' ( שם , , ( 80 ועל מלים המטשטשות את התמונה ומקלקלות את הרושם " ) שברי לוחות . ( 85 , " חוזרות ועולות השאלות : כיצד ניתן ליישב את נימת הגינוי שבה מתייחס גנםין ליצירות ספרות , שירה ופרוזה , היוצרות רושם כהה ומטושטש עם המטאפורות המערפלות המצויות בסיפוריו ? האם משקפות רשימותיו פואטיקה שעברה שינוי דרסטי במשך כתריסר שנות יצירה ? גנסין אינו משתמש במטאפורות כאלה לתיאור דמויות מעשיות ומפוכחות . רטנר מ"בינותיים" אינו משתמש במטאפורות כלל , מלבד בחלומו של נפתלי , שבו 'דויד מיהר והראה לו דומם את השפחה הנדהמה והחרדה , הרודפת אחרי מרת חשקיס - ושמלתה צורחת' . ( 194 ) דמויות ע...  To the book