המטאפורה הלא־שמנית והתמונה המטאפורית הסמויה

אחת הדרכים המקובלות לסיווג מטאפורות ביצירות ספרות היא על פי חומרי המדמה ( סטנפורד , : 1936 ילין , ; 1939 טיבה , ; 1947 בודקין , ; 1951 קופיי , 1957 ואחרים . ( ביסודה של שיטת סיווג זו עומדת ההנחה שהביטוי המטאפורי מסמן תמונה או סיטואציה דמוית מציאות . שיטה זו נוחה לסיווג דימויים שבהם המדמה מסומן במפורש על ידי שם עצם מוחשי . היא הולמת גם מטאפורות שמניות הכוללות שמות עצם מופשטים מפורשים . הדברים אמורים גם בדימויים ובמטאפורות העוברים פיתוח : סיווג על פי חומרי המדמה הוא נוח כל עוד במרכזו של הפיתוח עומדים תמונה מוחשית או מסומן מופשט מפורשים , המהווים נושא יציב לפיתוח המטאפורי , וגם כאשר פיתוח המדמה כולל סידרה של מסומנים שונים , ובלבד שיופיעו כשמות עצם . סיווג על פי חומרי המדמה הוא בעייתי , ולעתים חסר משמעות כאשר הביטוי המטאפורי אינו שמני . ברוק רוז מציינת בצדק , שבביטויים מטאפוריים המנוסחים בצורת שם תואר , פועל , תואר הפועל או מילות יחס , המדמה הוא מובלע , ( 207-206 : 1958 ) והקורא נדרש לפענח את התמונה או את האובייקט המשתמעים . במקרים מסוימים פיענוח כזה נעשה בקלות יחסית , וזאת כאשר הביטוי המט...  To the book