לתולדות המחקר של הלשון הפיגורטיבית ביצירתו של גנסין

נוכחותה של לשון פיגורטיבית ביצירת פרוזה גרמה מבוכה לא קטנה למבקרים בני זמנו של גנסין , ואפילו לשוחרי המודרניזם מביניהם . האפש רות לבדוק את תיפקודה של הלשון הפיגורטיבית כמערכת הבונה את משמעותה של יצירת פרוזה היתה רעיון זר לנורמות הז'אנריות המרכזיות ששלטו בספרות העברית בראשית המאה . תשומת הלב להיבט זה ביצירתו של גנסין התעוררה כאילו בעל כורחם של המבקרים , והיא לוותה במאמצי לגיטימציה יוצאי דופן ובאי הבנות בולטות . מאלפת תגובתו המוקדמת של פרישמן לסיפורי "צללי החיים / ' ובמיוחד לתמונת הפתיחה של "מעשה באותלו . " הוא כותב : 'המחבר לא היטיב לעשות בתמונת ההקדמה לסיפור זה . ללא צורך כלל הוא יוצא עמנו באניה על פני הנהר ומתחיל ברמזים עד שיבוא הגיבור לספר את סיפורו . יתר זה באמת כנטול' ( פרישמן . ( 33 : 1904 פרישמן חש בקיומם של "רמזים" בקטע הפתיחה , אבל הוא אינו מנסה לפענח אותם . האפשרות שהטקםטורה הסגנונית של הפתיחה ל"מעשה באותלו" מחייבת קריאה שונה , שלפיה לפנינו אקספוזיציה סימבולית המרחיבה את היקפו התמאטי של הסיפור , אינה לוחצת עליו , כנראה משום שהסיטואציה אינה אגדית , אלא שומרת על אשליית ממשות בד...  To the book