אקורד סיום - אופירה העקורה חיה ומשפיעה

דיוויד אור ( 1994 ) מדבר על טיפוח אזרחים מקומיים המפתחים רגש שייכות לסביבתם , יודעים להרגיש אותה בעזרת חושיהם מבלי שיחצצו ביניהם לבין האינטלקט . אזרחים שחיים את ה"מקום" ומתאימים לייחודו את אורח חייהם . ארבעת המספרים שהכרנו כאן חוו את ה '" מקום" שלהם בכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם , הם התאהבו בו מרגע המפגש או למדו לאהוב את הסביבה הגיאוגרפית צעד אחר צעד . הכירו וקיבלו את מגבלותיה ולגמו לשוכרה מיתרונותיה . בד בבד התחברו המספרים אל הקהילה האנושית במקום , כל אחד בדרכו , בהתאם לאישיותו , לצרכיו ולאופיין . כל אחד מסיפורי החיים שסיפרו המרואיינים הוא יחיד במינו , אולם ארבעה קווי דמיון נמתחים ומחברים ביניהם , קווים שבאמצעותם בחרו המספרים לבטא את הקשר ביניהם לבין אופירה : הנופים , הטבע ; תחושת המשפחה ; ההשפעה של המקום על תפיסת עצמם ותפיסת עולמם ; קיומו והשפעתו של 'המקום' בחייהם גם עתה . מידת ההשפעה של כל אחד מהרכיבים על כל אחת מהמספרים שונה , גם הסדר ההיררכי של השפעתם אינו אחיד , אך בכל אחד מהסיפורים מצוירת תמונת הים הכחול , חולות המדבר , הרי הגרניט האדומים והחדים של ההר הגבוה . בכולם יש חום משפחת...  To the book