סרן קירקגור , הפילוסוף הדני הנודע , ( 1855-1813 ) כתב ביומנו כךכאשר אני רואה אשה רוקמת פרוכת , p 9 pQ rnpny bj > r > כל תפר , אולי אף שבה וחוזרת על אותו תפר פעמים אינספור , אני תסה אם לא תתעצב אל ליבה כאשר כני אדם יתבוננו במלאכתה שלא כראוי . כלומר , שמישהו יביט בפנינים שעל מעשה הרקסה , או שימצא איזה פגם בסקום להתבוק ברקמה כולה . אשה זו םצאה אושר שאין לו שיעור בכך שדייקה כמיטב יכולתה - משום שמלאכה זו היא בעצם חסרת משמעות ואסור לה שתהיה אחרת . אין הרוקסת יכולה לרקום משמעות אל תוך הכד , כי המשמעות סצוייה אצל המתבונן . ( קירקגור , , 1996 כרך ראשון , עמ' ( 25 בקשר לדבריו של קירקגור על הרוקמת , המורה יביא כפני הכיתה שלוש תמונות של יוהאנס ורמיר : רוקמת התחרה , ( 1670-1669 ) שמן על כד , 21 x 24 . 5 ס"מ , מוזאון הלובר , פריס . א > שה בכחול קוראת מכתב , ( 1664-1662 ) שמן על בד , 39 x 46 . 5 ס"מ , רייקסמוזאום , אמסטרדם . משרתת מוזגת חלב ( החלבנית ) , ( 1660-1658 ) שמן על בד , 40 . 6 x 45 . 5 ס " מ , רייקסמוזאום , אמסטרדם ( ראו לעיל חלק א , סעיף "הבית , החצר וקדושת החולין . ( " הסטודנטים יקראו א...
To the book