פרק ט / "שורשי למעלה" מוות ושכול בשירת זלדה

. 1 קרבה מיוחדת כמה אהבה זלדה את החיים ומה רבים שיריה הנוגעים במוות - מותם של קרובי משפחה , של ידידים ומכרים ואף של אנשים שאותם לא הכירה מקרוב , ומותה שלה , כפי שחזתה אותו בנעוריה וכפי שהצטייר לה בסוף ימיה . השירה הרחיקה אותה מן המוות אבל גם קירבה אותה אליו . על שירתה אמרה זלדה לדליה בן דוד , נערה שהתגוררה בדירתה , שהיא כותבת כי היא צריכה להדליק נר כדי להאיר את כל המתים שבחזה ' . וגם כתבה כך בשיר : "כל הלילה חשבתי / בריות רבות גרות / בחזי הכואב ( ... ) צריך להדליק נר / ולהביט בהם / בטרם אישן המוות" "כל הלילה בכיתי , " ( עמ' . ( 122 הדלקת הנר - הכתיבה - נחוצה כדי לראות את המוות , את האמת , פנים אל פנים . האם כמו הלילה הזה נראו לה לעתים חייה ? האם כך נראו לה החיים בכללי "כולנו מתים מדי פעם בפעם , " כתבה לישורון קשת . משה דור ציין שהמוות עובר בשירת זלדה מראשיתה ועד קצה , ושהיא לא רק כתבה על מותם של אנשים שלא השתייכו למעגלי חייה הקרובים או שאפילו לא הכירה , אלא גם שהמוות הוא "חלק מאותה שיחה שהיא מנהלת עם רכיב 2 מרכזי של הווייתה האישית . " ובאמת המוות תפס חלק גדול מחייה הפנימיים של זלדה . ד...  To the book