פרק ז' / 'קיים קיים קיים' התבנית המשולשת

. 1 המסורת של התבנית המשולשת הצורה הפרוסודית הטיפוסית לשיר העברי במחצית הראשונה של המאה העשרים - בעיקבות השירה הרוסית , כאמור , היתה מערכת של צורות סימטריות : בתים בני ארבעה טורים , חריזה מסורגת תוך חילופי חרוז גברי ונשי , טורים טטראמטריים . התרשמותו של ישורון קשת , שכתב בשנת 1960 כי 'שיריה [ של זלדה ] חסרים לגמרי את תיכוךהביטוי , את גיבוש הצורה , את הצד האמנותי / ועל כן הם מעין 'שירים לעת מצוא' , מצביעה על העובדה , ששירת זלדה חסרה את אותו ליטוש צורני שבו הצטיינה שירת שלונסקי , אלתרמן ולאה גולדברג . ואולם כדי להעריך נכונה את ההישגים הצורניים בשירת זלדה יש צורך להשתחרר מתפיסת התיקבולת הבינארית הסימטרית כעיקרון בלעדי של הצורה הספרותית בכלל ושל השירה בפרט , ולהקדיש יותר תשומת לב לתיפקוד השירי של צורות א-סימטריות " כגון צורות מדורגות , צורות אי רציונליות ( המבוססות על מספרים כגון , ( 11 , 7 , 3 צורת הוואריאציה , וכן לאפשרות השילוב הסימולטאני של צורות סימטריות וא סימטריות . על רקע מוסכמות הצורה ששלטו בשירה העברית במאה השנים האחרונות , התבנית המשולשת היא התופעה הבולטת ביותר של אירגון צורני ב...  To the book