פרק ד' / 'כדי שאצא מעיגול ישותי הקסום' דיוקן הזולת כמושא פואטי

. 1 המסורת הז'אנרית של הדיוקן הדיוקן הנפשי של דמות הזולת הוא נחלתן המסורתית של הדרמה ושל הפרוזה , ולא של השיר הלירי . אין זה מקרה , שהמחקר והביקורת בשאלת הדמות הספרותית - יחסה לדמות האדם במציאות , סוגיה , דרכי עיצובה , הופעותיה כזרמים ספרותיים שונים וכיוצא בזה - עוסקים בדמויות מתוך רומנים , סיפורים קצרים ומחזות ' . היכולת לחדור לעולמו הפנימי של הזולת ולדמיין במדויק תגובות ותהליכים נפשיים שהסופר עצמו לא חווה אותם היא מסימני כישרונם של המספר והמחזאי , החל מסיפורי התנ"ך והטרגדיות היווניות ועד ימינו , אם כי לא בכל התקופות יוחסה ליכולת זו אותה חשיבות . הריאליזם הפסיכולוגי הוא הזרם המודרני שהפך את עיצוב נפשו של האדם כפרט לערך ספרותי , שמאחוריו עומדת השקפה פילוסופית הרואה את המוחלט כפרטים . בשירה סיפורית - באפוס , בבלדה , באידיליה ובפואמד , - מופיעות במרכז האירועים דמויות ספרותיות , בדויות או תיעודיות , שאינן אוטוביוגרפיות ( הפוא מה פתוחה גם לאפשרות של 'אני' כגיבור ראשי , ( לעומת זאת בשיר הלירי הדמות השכיחה ביותר היא זו של 'האני הלירי . ' השיר הלירי המודרני , העומד תחת השפעתה הנמשכת של הרומנ...  To the book