א. שאלונים

את ארבעה עשר תלמידי תשנ " רו פגשתי בקיץ תשנ " ז בבית הספר שבו התעתדו לבלות עשר שעות שבועיות בעבודה מעשית שהיא חלק הארי בהכשרתם הדידקטית . סיירתי אתם בבית הספר , הסברתי להם את שראו עיניהם ולסיום חילקתי טפסים למילוי . הטופס היה בכתב ידי והיו בו שש פניות אל האישי : * שם ; * תחום התמחות ; * תחומי עניין אישיים ( ללא קשר למכללה * ;( נושאים ו / או טקסטים שהיו משמעותיים לי בהכשרתי להוראה עד כה ; * נושאים ו / או טקסטים שהייתי רוצה ללמוד השנה ; * בקשותי לגבי העבודה המעשית . קריאת המשפטים הללו כיוונה את הסטודנטים לחשוב על עצמם , להתמקד במאפייניהם , העדפותיהם ועמדותיהם , אך בו-זמנית היא לימדה אותם משהו עלי , כמורתם . כשקראו את שש השורות שלעיל , הייתי המוען והס היו הנמען , אך ברגע שהחלו לענות , הייתי הנמען והם היו המוען . ניתן להגדיר מעברי-תודעה מהירים אלה במילוי שאלונים , כ"בו-זמניות של תפקיד מוען-נמעף . מעברים אלה מבססים את המודל שמהווה המורה בתפיסתו של הלומד . מעברים אלה הם גם הזדמנות למורה ללמוד את תלמידיו . עם זאת חשוב לזכור את ההבדל ההיררכי ביניהם : המורה הוא בעל הסמכות , והוא זה שייתן ציון ב...  To the book