ג. הנער ש''מאחורי השער" ו"אצבעוני" - הזר והאזרח

ניגודו של ה"אני" הזר בארץ חמדתו הוא "אצבעוני , " המהווה בשירת הילדים של ביאליק דוגמה מובהקת לדמותו של אזרח שלם ב"ארץ הבחירה" הפרטית שלו - היער . שם גן העדן האישי שלו , שכביכול נברא רק בשבילו ובו הוא . 4 א' הולצמן ( 333 : 2004 ) מציג את פירושו של לחוכר , לפיו האי הוא אלגוריה למרכז הספרותי והציוני באודסה , והמגדל המאיר במרכזו הוא אחד-העם . חופשי מכבלים של מולדת , הורים , שם , לאום ותרבות . ה"אני" הדובר בשיר זה הוא הילד הנמצא בביתו ובסביבתו התרבותית , רואה את אצבעוני רק מעבר לחלון ושומע ממנו את סיפורי מאורעותיו ביער המופלא . החלונות הם גבולות ממלכתו של אצבעוני , בתוכם הוא שרוי כבתוך אי ומבערם הוא נשקף ומשקיף אל המציאות , זו שבשיר זה מאוכלסת בילדים . רק אותם הוא מעורר כדפיקתו ורק הם מכירים בנוכחותו . "מי זה דופק על חלוני " ? שואל הילד הדובר כפתח השיר , ואצבעוני מספר לו : "ובראותי אם ותינוקה / בעד החלון - לו אדפקה / , אקרא שלום לו וברכה / , לו ולראש כל המשפחה" ( ביאליק תשכ"א : סד . ( אצבעוני הוא כפילו החלומי של הילד ושל ה"אני" הפנימי שלו , החי בעולם זעיר הבנוי רק לפי מידותיו . לעתים מזומנות...  To the book