ב. ארץ הבחירה כמרחב זהות של ה"אני" הפרטי והקיבוצי

הדמות הבודדת של הנער בים מבטאת אמנם את החוויה הילדית של הפרט , אך תפיסת המציאות , דהיינו תפיסת הזמן והמרחב הפיזי והמטפיזי , על משמעותם הסמלית , וכן תפיסת הדמויות והדימויים שבתוכה , נבנות על הפנמה של משאבים יהודיים קיבוציים ( קולקטיביים . ( התפיסה של מבנה המרחב ומבנה הזמן ועיצובם , מושתתת על הסיפור המיתולוגי הנצחי של גולה וגאולה , שהן שני חלקי ההיסטוריה היהודית הנתונים ברצף של זמן ומרחב אך מנותקים מהותית זה מזה : המקום שממנו בא הנער , הגלות , הוא ה"אין מקום" שאין לו אזכור ורישום בשיר , כמו גם לזמן ששהה שם , ואילו " ארץ הבחירה" היא ה"מקום הממשי" של הנער , אשר בו החלום נפגש עם המציאות והעבר הקדום - של טרום הגלות - עם העתיד . בין הגלות לארץ הבחירה מפריד הים , שהנו "מקום ביניים" וזמן השהות בו הוא "זמן ביניים , " אלא שהים , המקום הסתמי וחסר המשמעות כשלעצמו , הוא הנוכח האמיתי בשיר "מאחורי השער . " היצירה כולה מתרחשת רק בו , קול נהמתו נשמע במצלולה , ואין בה אפילו חלון הצצה אל זיכרון העבר או הזיה אל העתיד . הדפיקה על דלת השער מציינת הווה נצחי שניתק מן החיים המציאותיים של העבר ולא הגיע אל החיים ...  To the book