ד. חידת שמשון וחידת ה"דוד" במגילת שיר השירים כחומרי תשתית לחידת ''שתי בנות"

שמחת האהבה משמשת מקדמת דנא זירה לשעשועי חידות המרמזות על מסתרי הארוס , שרק לאוהבים חלק בסודו . ההוויה טרופת הגדרים וההגדרות המוצגת בחידות מקראיות היא המודל העתיק המתגלה בחידות האהבה של ביאליק . כמקרא מצויות חידות ואמרות דמויות חידה שעניינן האהבה , שבהן החתן חד חידות לרעיו בעת שהוא עצמו נתון במציאות חווייתית נבדלת ופרטית - כמעגל הסגור של האהבה . לשתיים מן הידועות שבהן יש קשר ביןטקסטואלי עם חידת "שתי בנות" של ביאליק , שאף היא חידת אהבה . להלן נדון בחידות המקראיות כטקסטים העומדים בפני עצמם , וגם נצביע על כמה קווים הקושרים אותם אלה לאלה ולחידת שתי הבנות . במשתה נישואיו שואל שמשון את בחורי תמנתה את חידתו , אם כל החידות : "מהאכל יצא מאכל ומעז יצא מתוק" ( שופטים יד , יד , ( ובשיר השירים אומר החתן לרעיו בלשון מטפורית שאף היא מעין חידה שיש לפענחה : "באתי לגני - ארותי : כלה , אריתי מורי עם בשמי , ? T : אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי , אכלו רעים שתו ושכרו דודים" ( שה"ש ה , א . ( בטקסטים אלה , הרחוקים זה מזה , יש כמה מרכיבים משותפים החוזרים גם ב"שתי בנות . " קשר אחד בין הפסוקים המקראיים ל"ש...  To the book