הסחת דעת

, j m-p בישר מהלב ( 1998 ) טוען שהסחת דעת או הימנעות מלהרגיש הן פעולות התנהגותית הפועלות לפני שהרגש מתעורר . אנחנו משתמשים בהסחת דעת כל הזמן . כשהילד שלנו מנסה להפריע לשיחה , שלכאורה היא יותר חשובה , אנו אוטמים את אוזנינו לדיבורו ומתעלמים ממנו . כשבטלוויזיה מראים לנו בני אדם רעבים באתיופיה אנו מכבים או מזפזפים לעבר ערוץ שמח יותר , כדי שלא נתקשר לבנק מיד לתרום מכספנו , ושוכחים אותם מאחורי המסך . כשמישהו פוגע בנו נשתדל לחשוב דווקא על ההצלחות שלנו שאינן ידועות לו ולחזק את עצמנו ולהסיח את דעתנו על-ידי כך שנפחית מחשיבות הפוגע . הפעולות הללו נעשות בתנאי שלא התעורר אצלנו רגש בעל עוצמה , ובתנאי ששימת הלב יכולה לזפזפ בין אפשרויות שמלכתחילה אנו די אדישים אליהן . הקושי בהסחת דעת שאינה רגשית מוצג היטב במחקרם של וגנר ועמיתיו ( et al ., 1987 Wegner ) התוצאה הפרדוקסלית של בלימת מחשבות . ככל שמתבקשים לא לחשוב מחשבה מסוימת , כך עסוקים יותר בה ובניסיון להסיח את הדעת ממנה . אם מצליחים לדכא אותה , היא מצטברת ותבוא לידי ביטוי מאוחר יותר . כדי לדכא מחשבה דרושה : . 1 כוונת דיכוי ; . 2 דיכוי של כל מה שקשור למ...  To the book