|
|
מרבית התאוריות על הרגשות מקנות חשיבות עליונה לרכיב ההערכות . ההערכות והשיפוט של הסביבה והחברה מעוצבות על-ידי התרבות והנורמות וההתנסות בחיים , ולכן משקלן בכינון הרגש הוא גבוה ביותר . ישע תאוריות הטוענות שההערכות הן התנאי ההכרחי והמספיק כדי שייווצר רגש בעוד תאוריות סומטיות , המעגנות את הרגש בפעילות פיזיולוגית , רואות בהערכה חלק חיוני אך לא בלעדי להיווצרות הרגשות . הגישות הקוגניטיביות מתמקדות בסיבה ובמטרה הרגשית ולכן קושרות את הרגש לרציונליות ולהסתגלות . הערכות רגשיות הן שיפוטים חיוביים או שליליים של מצב מסוים בסביבה או של מצב דמיוני , הנובעים מהזיכרון ומהניסיון והמשפיעים על מצבנו . המאורעות מעוררי הרגש נקלטים בו-זמנית כמוערכים ובמשפיעים בצורה כלשהי . ההערכות הן ביטוי של האני ושל תפיסת עולמו , והן תלויות בגורמים אישיים כמו נתונים גנטיים וגופניים והיסטוריה פרטית . הערכה רגשית נסובה על הסביבה וכוללת נוסף לכך גם הערכה עצמית העוסקת בשאלות כגון : איך אני מושפע מהגירוי או מהאירוע ולא רק מהערכת הגירוי או האירוע . לדוגמה , אני מעריכה שהשחיתויות שנתגלו לאחרונה בצמרת הממשל הן רעות ובלתי מוסריות , א...
To the book |
|
|