הפדגוג פאולו פרירה ( Freire , 1970 ) קבע כי חינוך הוא לעולם עניין פוליטי וכי העילית החברתית מנצלת את בתי הספר כדי לקדם את סדר היום שלה . הוא ציין שחינוך עשוי לסייע לנוער להביט על העולם באופן נכון יותר ולנתק את כבלי הלאומיות והפטריוטיזם אשר מעצבים את ספרי ההיסטוריה ואת שיעורי היסטוריה , אולם פוטנציאל זה אינו מנוצל כראוי במסגרת המדינה הלאומית המודרנית בגלל השליטה המרכזית על מערכת החינוך ובמיוחד על הפיקוח עליה ( עוד על הפדגוגיה הביקורתית של פרירה , ראו : הרץ-לזרוביץ , תשס " ב : . ( 95-93 זה המצב גם בישראל , שבה הפכה הוראת היסטוריה לשדה קרב פוליטי בין המחנות השונים . מיכאל אפל 986 : 85 ) ו ( Apple , גרס כי התוכן האידאולוגי המשתקף בספרי הלימוד חזק במיוחד ומשפיע על בניית זהותו של התלמיד . אף כי נדמה כי כוחם של אמצעי התקשורת האחרים ( סרטים , אתרי אינטרנט וכוי ) הנו משמעותי , הספר נשאר במעמדו ההגמוני בכל הקשור ללמידה בבית הספר התיכון , בישראל כמו גם מחוצה לה . על פי אפל , בתי הספר וספרי הלימוד הם סוכני שעתוק של ידע ואידאולוגיה 982 : 167 ;) ו . ( 1989 : 90-98 Apple , תפקידם של ספרי הלימוד בשימו...
To the book