בית המקדש הנייד תשמישי קדושה לספר התורה בבית הכנסת

פרופ ' של 1 ם צבר חורבן בית המקדש בירושלים לא הביא לידי סיום הפולחן היהודי . במקום העבודה בבית המקדש צמח ועלה בעולם היהודי של תקופת התלמוד בית הכנסת . במקום הקרבת קרבנות המליצו חז " ל על תפילה , ובמקום עלייה לרגל לירושלים ניתן עד היום לקיים את הפולחן הציבורי בבית הכנסת המקומי בכל מקום בעולם שיש בו קהילה יהודית . אולם למן העת העתיקה , ובכל תפוצות ישראל , נשמר הקשר לבית המקדש ואביזריו גם בהוויה הממשית הפיזית של בית הכנסת באמצעות מערכת המונחים שלו . כך למשל רהיט העץ שבו משוכן ספר התורה הוא 'ארון' ( בפי יהודי אשכנז ) או ' היכל' ( בפי יהודי ספרד ) - שני מונחים הלקוחים בבירור מהטרמינולוגיה של המשכן ובית המקדש . גם יריעת האריג התלויה בחזית ארון הקודש קרויה 'פרוכת' - כשמו של המסך שהבדיל בין הקודש לקודש הקודשים במשכן ובבית המקדש ( ראו למשל : שמות כו לג ; דברי הימים ב , ג יד . ( אף על פי שההלכות הקשורות בחיצוניותו או בפנימיותו של המבנה על פי השקפת חז"ל אינן רבות , רעיון זה עובר כחוט השני בעיצובו של בית הכנסת ואביזריו בקהילות ישראל לאורך הדורות . יתרה מזו , בנסיבות החיים של תפוצות ישראל בגלויות ה...  To the book