ד אמונה לאחר השואה

( 1973 ) גורל היהודי בגטאות ובמחנות המוות הביא יהודים רבים לידי משבר ^ / 1 אמונה . "היכן היה אלוהים כל אותה העת ? איך יכול היה להרשות גרימת סבל והשפלה כאלה למיליוני אנשים חסרי אונים " ? אמונתם של יהודים רבים באלוהי אבותיהם נחנקה בקרבם בעשן הכבשנים . וכיום , בעשור השלישי אחרי חיסול אחרון מפעלי המוות הגרמניים , לא שככו התהיות . אדרבה , נדמה כי הן רק גברו . היהודים מתאוששים בהדרגה מן המעין שיתוק של הדמיון שהגן בשלב הראשון על שרידי עמם . עתה , בד בבד עם התאוששותם , ממדי הטרגדיה יכולים לחלחל לתודעתם בלי לשלול מהם את היכולת לבטוח בייעוד יהודי בעל משמעות . וכך , התהייה על תפקידו של אלוהים בטרגדיה צוברת תנופה . במסה זו נעסוק בתהייה זו בצורתה האותנטית . שכן ישנה גם תהייה שאינה אותנטית . כזאת היא תהייתם של מי שוויתרו על אמונתם באל אישי , אל של השגחה , בלי קשר להתמודדות כלשהי עם הגורל היהודי בדורנו . הם דוחים כל אמונה באלוהים או תופסים את אלוהים כתהליך קוסמי בלתי אישי , האדיש מעצם הגדרתו לקיום האנושי האינדיבידואלי . כאשר הם מעלים את שאלת שתיקתו של אלוהים באושוויץ הם עושים זאת מתוך כוונה לא טהורה ...  To the book