אורד וינגייט: ידידות במבחן

מיכאל אורן כששהיתי לאחרונה בוושינגטון לצורך מחקר , התפניתי מעיסוקיי לזמן מה ונסעתי לבקר חבר ותיק . מונית הביאה אותי ל"שכונה" שלו - בית הקברות הלאומי בארלינגטון - שבו סיפק לי מרכז המידע את כתובתו המדויקת : חלקה , 12 קבר מספר . 288 זה היה מקום מנוחתו האחרונה של האלוף אורד וינגייט , קצין בריטי הידוע כאבי לוחמת הגרילה המודרנית . וינגייט , שרבים ייחסו לו את שינוי המגמה לרעתן של מדינות הציר באתיופיה ובבורמה במהלך מלחמת העולם השנייה , היה טקטיקן מבריק וחדשן נועז . וינסטון צ'רצ'יל הכריז כי "יש בו גאונות והוא היה עשוי ללא ספק להיות לאדם גדול , לאיש של ייעוד . " ואולם , לא חסרו לווינגייט גם מבקרים ; בה בעת שאחדים העריצו אותו כגיבור וכאיש חזון , אחרים השמיצו אותו כאגואיסט , אקסצנטרי ואפילו מטורף . בנקודה אחת הסכימו כל אלה שעקבו אחרי מעשיו ותולדות חייו : וינגייט היה ציוני . כשזנחו הבריטים כמעט לחלוטין את הבטחתם לבנות בית לאומי ליהודים , הקים וינגייט , שבשנות השלושים המאוחרות תמך ללא פשרות במדינה יהודית , את פלוגות הלילה המיוחדות ( הפל"מ , ( כוח לחימה יהודי שהציל יישובים רבים מהרס במהלך המרד הערבי ...  To the book