פרק ט עתה אנחנו יודעים

אף אם רבו ועצמו מאוד ניצחונותיו של הצבא הגרמני , היהודים לא היה להם שום ספק כי בסופו של דבר גרמניה תנוצח במלחמה . כמובן , המשך קיומו של העם היהודי היה תלוי במפלתה של גרמניה , ולב היהודים היה סמוך ובטוח שעם ישראל יוסיף להתקיים . הטובים ביניהם ראו בעיני רוחם את עם ישראל נולד מחדש בקרב אנושות מאושרת , משוחררת מקללת הטוטליטריות ומעול השעבוד לצורותיו השונות . כך ציפה המשורר יצחק קצנלסון באחד משיריו לנקמה שתיפול על ראשי מבצעיו של הפשע הגדול ביותר בהיסטוריה . הוא כתב על האדמה שתקיא מתוכה בזעמה את נבלות הפושעים , כדי שאפילו בלבותיהם אכולי התולעים ובעיניהם המסומאות יוכלו לראות ולהרגיש כיצד ... לומים עמים לתחיה , התבוננו ותמהו , הנה נבנות בכל ארץ 57 רים עולזות , פוךחות ! שישמעו , אף כי באוזניים מלאות רקב , ... קולות שמים שהתבהרו והתחדשו , וקול האדמה , אחרי כלותכם , מחיכה שנית בגיל . שמעו , האזינו : # יךה עולה ומתפעמת , באהבה ואמונה בק ^ ה במלוא עולם ותחי - שמעו , שמעו בת קול : היא אדיךה , חפשית וגם מרוממת ישיר במקהלת עמים היהודי , זה הנצחי . משורר פרטיזני אחד לא שר על היהודי הנצחי אלא על "ניצחונ...  To the book