עד עתה לא נתנו העוסקים בנושא השואה את דעתם על היקפם הרחב של חיי התורה של היהודים בגטאות ובמחנות כפי שמתואר כאן . יוג'ין קוגון , בספרו הגיהינום - הרעיון והביצוע מבכה את אי קיומן של מצוות הדת במחנות , ומציין כי היכולת לשמור על רוחניות כלשהי הייתה נחלתם של מתי מעט שהיו אמיצי לב ואיתני רוח עד מאוד . הוא מצא תודעה דתית כזאת רק בין ההולנדים והצרפתים בבוכנוואלד , ורק בשלב האחרון של המלחמה , כאשר התאפשר קיומה של "כמורה מחתרתית . " הוא אף יודע על כמה כמרים קתולים ופרוטסטנטים שניהלו בדכאו טקסי פולחן . על יהודים ועל התנהגות יהודית אותנטית אין הוא יודע מאומה . הוא מעולם לא שמע , למשל , על ה"קרשים של טהרה" בקומה הרביעית של דרגשי השינה בבוכנוואלד . הוא גם לא שמע את קולם של היהודים שלמדו שם את מסכת מגילה בשעה שהתכוננו לחג הפורים , שחגגוהו בקריאת מגילת אסתר שנכתבה על פיסות נייר . קוגון מגיע אפוא למסקנה , כי "בסיכומו של דבר , לא הייתה לפעילות הדתית במחנות חשיבות מעשית . " ברור כי יהודים לא ניהלו במחנות שום "טקסי פולחן " ולא עסקו ב " פעילות דתית . " הם לא השתדלו אלא לחיות כיהודים . גוי עלול להתקשות להבי...
To the book