תרבות כתכלית לעצמה ותרבות כשפחת הכלכלה והפוליטיקה

פרידריך ניטשה לעתים קרובות קשה להודות בדבר מה יותר מלהבינו ; ואכן כך יכול לקרות לרוב הבריות עת יעיינו במשפט זה : "האנושות חייבת לעמול בהתמדה לטיפוחם של יחידי סגולה גדולים - זו משימתה ולא אחרת . " כמה ישתוקק אדם להחיל על החברה ומטרותיה לקח שניתן להפיקו מתוך התבוננות בזנים השונים מעולם החי והצומח , שעניינו הבלעדי הוא ביחידים נישאים ייחודיים ובעלי עוצמה יותר , מסובכים ופוריים יותר - באיזה חפץ לב היה אדם מסכים עם לקח זה , אלמלא היו מתקוממות כנגדו אשליות מושרשות לגבי מטרות החברה ! ... אך מי שמשוכנע אל נכון כי תכלית התרבות היא לקדם את התהוותם של אישים אמיתיים ותו לא , ורואה כיצד גם עתה , עם כל הפאר והמותרות של התרבות , התהוותם של אישים כאלה אינה שונה בהרבה מן ההתאכזרות הממושכת כלפי החיות - יבקש כהכרח בל יעבור להמיר "דחף אפל" זה ברצון מודע . וזאת בייחוד ... מפני ששוב אי אפשר להשתמש בדחף ההוא סתום הכוונות , בדחף האפל המהולל , למטרות שונות לחלוטין , ולהוביל בדרכים שבהן התכלית העליונה של בריאת הגאון אינה ניתנת להשגה כלל . שהרי מצוי סוג של תרבות המנוצלת והמגויסת שלא כהלכה - צריך רק להביט סביב ! ו...  To the book