|
|
מיכאל דה מונטיץ החינוך בהדרכה בלמידה פעילה וביצירת משמעות כרגיל , צועקים באוזנינו בלי הרף , כאילו שופכים נוזלים במשפך , ועלינו מוטל רק לחזור על אשר נאמר לנו . רוצה הייתי כי המחנך יתקן עניין זה , וכבר בהתחלה , ייגש , לפי מידת היקפה של הנפש שהופקדה בידו , לבחון אותה ולתהות על קנקנה , ייתן לה לטעום מכל דבר ודבר על מנת שתבחין מאליה ותבחר בעצמה את הרצוי לה : פעם מתוך סלילת הדרך לפניה ופעם מתוך שיניח לה לסול לה את הדרך בעצמה . איני רוצה שהמחנך יהיה לבדו הממציא והמשמיע , אמריו תמיד : רוצה אני כי יטה אוזן לשמוע גם את דברי תלמידו ... טוב כי ייתן לו לנער לרוץ מעט לפניו , כדי שיוכל לשפוט על מהלכו ולקבוע לפי זה , עד היכן שומה עליו להצטמצם בשביל להתאים את עצמו לכוחו של זה ... ואל ידרוש מתלמידו ידיעת המילים והמשפטים גרידא , כי אם זאת ידרוש ממנו , להבין את תוכן דברי הלקח ולרדת לסוף פשרם , וידע לדון על מידת החיל אשר עשה התלמיד לא לפי מה שמעיד עליו כוח זיכרונו אלא לפי עצם ח"ו . ויורהו לגלות כמה וכמה פנים בכל דבר אשר למד , לערוך דמויות הרבה לדבר ולהתאימו לכל מיני עניינים שונים , כדי שייווכח אם אמנם תפש ...
To the book |
|
|