|
|
עבד אל רחמן איבן ח'לדון הקפדה יתרה בהוראה , מעבר לגבול , מזיקה לתלמידים , בייחוד לילדים קטנים , כי היא מעוררת תכונות רעות . מי שגדל באווירה של שרירות וכפייה - בין תלמיד , בין עבד , בין משרת - הכפייה גוברת עליו ומצרה את נפשו מלהתפתח , מחסלת את יוזמתו ומביאה אותו לידי עצלות . היא אף מביאה אותו לידי שקר ושחיתות , כלומר שאין ברו כתוכו , מחשש שמא ירימו עליו יד לאלצו . הכפייה מביאה לידי תרמית ובגידה , עד שאלו נעשות לו הדגל ומידת אופי . בכך נשחתת דמותו האנושית של האדם המתבטאת בשאיפתו להתאגדות חברתית ולמסגרת מדינית ובנטייתו להגן על עצמו ועל ביתו , והוא נעשה תלוי באחרים . נפשו מתעצלת אפילו להשיג יתרונות ולרכוש מידות טובות , והיא אינה יכולה להגיע למלוא התפתחותה ומידת אנושיותה . האיש נסוג אחור ונהפך לשפל שבשפלים . אפשר להיווכח בכך בכל מקרה של אדם שאינו אדון לעצמו : הוא מאבד את הכושר לדאוג לעצמו ולצרכיו ... על כן שומה על המורה והאב שלא ינהג בחומרה יתרה כשהוא מעניש את תלמידו או את בנו .
To the book |
|
|