טיבו של האושר המהווה את תכלית חייו של האדם

אריסטו נותר לנו עתה לדון בקצרה על האושר , מאחר שאנו רואים בו את תכלית ענייני בני האדם ... אין הוא מן התכונות שנקנות בדרך ההרגל ; שאילו היה כך היה מצוי גם אצל מי שישן כל חייו - החי בדומה לצמחים - וגם אצל האומלל ביותר . דברים אלו אינם מתקבלים על הדעת , ויש לראות באושר פעילות , כפי שאמרנו בדברינו הקודמים ; וכיוון שהפעילויות - יש מהן שהכרחיות הן ונבחרות לשם דבר אחר , ויש מהן שנבחרות לשמן - ברור שיש לראות באושר אחת מן הפעילויות הנבחרות לשמן ולא לשם דבר אחר ... והנה הפעילויות הנבחרות לשמן הן אלו , שבהן אין אנו מבקשים דבר מלבד הפעילות עצמה . כאלה הן , למשל , הפעולות הנעשות על פי המידות הטובות שכן , עשיית מעשים טובים ומעולים היא מן הדברים הנבחרים לשמם . כאלה הם לכאורה גם השעשועים : אין בני האדם בוחרים בהם לשם דבר אחר , שכן הם ניזוקים מהם יותר משיפיקו מהם תועלת , מתור שהם מזניחים את גופם ורכושם ... אך אין לחשוב שכיוון שאנשים אלו , שמעולם לא טעמו טעמה של הנאה טהורה ההולמת בני חורין , מוצאים להם מפלט בהנאות הגופניות - הרי אלו הן הנבחרות שבהנאות . גם הילדים סבורים , שהדברים החשובים בעיניהם הם הטו...  To the book