יאנוש קורצ ' אק בזכות העיון אני יודע , בזכות המעש אני מרגיש . העיון מעשיר את האינטלקט , המעש מעניק צבע לרגש , מחשל את הרצון . אני יודע - אין פירוש הדבר , שאני פועל בהתאם למה שאני יודע . ההשקפות הזרות של אנשים אחרים צריכות "להישבר" דרך המוקד של "האני החי , " העצמי שלי . אני רוקם את מחשבותיי מתוך ההנחות העיוניות , תוך בחירה . אני דוחה שוכח מדלג מתחמק מזלזל . כתוצאה מכך , אני מגיע לתיאוריה הבלתי מודעת שלי , שמנחה את פעולתי . ויהיה זה הרבה אם משהו , חלקיק של תיאוריה , יוסיף להתקיים בתוכי , ישמור את טעם קיומו . אם הוא ישפיע במידה מסוימת , כלומר , יעורר בי תגובה מסוימת . אוותר פעמים רבות על תיאוריה , לעתים רחוקות - על דעתי . המעש ( הפרקטיקה ) הוא עברי , הוא חיי . סך כל החוויות הסובייקטיביות , זכר הכישלונות , האכזבות , הניצחונות , ההצלחות , התחושות הנעימות והבלתי נעימות . הפרקטיקה בודקת בחוסר אמון , מצנזרת ומשתדלת לתפוס את התיאוריה בשקר , בטעות , אולי ההוא , אולי שם , אולי בתנאים שלו אפשר , כי אצלי , בעבודתי בסדנה שלי ... זה תמיד אחרת . ממה זה נובע , משגרה או מניסיון ? השגרה היא כיבושו של הרצ...
To the book