מן העדריות אל האינדיבידואליות: הדיאלקטיקה של חירות ובשלות

פרידריך ניטשה המבקש אתה , אחי , לצאת אל ההתבודדות ? המבקש אתה לחפש את הדרך אל עצמך ? השתהה נא עוד מעט והקשב לי . כל המחפש על נקלה יאבד בעצמו . כל התבודדות אשמה היא : זה דברו של העדר , וימים רבים איש העדר היית ... אך מבקש אתה ללכת בנתיב תוגתר שהוא הנתיב אל עצמך ? הבה אם כן הוכח לי את זכותך וכוחך לכך ! הכי כוח חדש אתה וזכות חדשה ? תנועה ראשונית ? גלגל הנע מכוח עצמו ... ? תאמר כי חופשי אתה ? ברצוני לשמוע את מחשבתך השלטת , ולא כי נמלטת מעול . וכי נמנה אתה עם אלה הרשאים להימלט מעול ? מצויים אנשים אשר בהשליכם מעליהם את שירותם , גם את שארית ערכם השליכו . חופשי ממה ? מה זה אכפת לזרתוסטרא ! אך תהא עינך מגדת בהירות : חופשי למה . וכי יכול אתה לתת לעצמך טוב שלך ורוע שלך ולתלות מעל ראשך את רצונך כמו חוקה ? וכי יכול אתה להיות שופט את עצמך ונוקם את חוקתך ? אימה היא היות אדם לבדו עם שופטה ונוקמה של חוקתו שלו עצמו ... והישמר מפני "הצדיקים והישרים !" הם צולבים ברצון את אלה הממציאים לעצמם מידה טובה משלהם - הם שונאים את הבודד ... אך האויב המר ביותר מכל מה שעלול להזדמן על דרכך , הלא רק אתה לעצמך תהיה תמיד ...  To the book