דמותו של האדם המחונך: הדגם הקלאסי של איסוקרטס

איסוקרטס שמתי לב לתופעה , שאלה שנעשו מומחים בתחומי דעת מסוימים , כגון גיאומטריה ואסטרונומיה , ואף העמידו לעצמם תלמידים בתחומים אלה , נוטים ללקות בשתי חולשות : ראשית , למדנותם הרבה נשארת לעתים רק ברמה העיונית , והם נכשלים ביישום רלוונטי של הידע לבעיות הממשיות של החיים ; ושנית , שקדנותם הרבה על מומחיותם הצרה גורמת להם לנהוג בחוסר כישרון , מיומנות ושיקול דעת בתחומים כללים רבים , שמחוץ לתחומי התמחותם . עד כדי כך נכון הדבר , שלעתים אפילו תלמידיהם ומשרתיהם עולים עליהם בכשרון המחשבה והעשייה בתחומים הכלליים של החיים . חולשות דומות אני מוצא גם בקרב כותבים מוכשרים , אומנים גדולים ונואמים מחוננים אשר הקדישו את כל מרצם לפיתוח מומחיות אחת אך הקריבו על מזבח זה כישורים רבים וחשובים . רבים מהם בקושי מצליחים לנהל את חייהם הפרטיים ואת משק ביתם ; במקרים רבים אינם חברותיים וממעיטים לתרום לקהילה ; ולעתים נוהגים באי כבוד באחרים ובזים לדעותיהם ודרכי חייהם . מכאן ברור שאיני מחשיב את כל הללו כדוגמה ומופת לאנשים מחונכים ותרבותיים . את מי אם כן מחשיב אני כאנשים מחונכים , אם שללתי על הסף את אלה שכל כישרונם בהשכלה...  To the book