עקרונות מוסר וחוקי מדינה: עניין של סדרי קדימויות

ישעיהו ליבוביץ ראלף וולדו אמרסון , מראשוני ההגות האמריקנית המקורית בתור המוסר והערכים , הן ערכי האדם כפרט והן ערכי החברה האנושית , אומר במאמר ( מלפני כ 120 שנה . Good man must not obay the law too well : ( כיצד נבטא את משמעות הפסוק הזה בעברית ? אמרסון מתכוון לאדם המעלה , במובן האינטלקטואלי ובמובן המוסרי - שמא נאמר "הצדיק ?" כותרת המאמר מעידה שבמילה "חוקים" אין הכוונה למה שהוגים בתורת המשפט והמוסר מכנים "החוק הטבעי , " ואף לא למה שבעולמה של האמונה הדתית מקובל כ"חוק האלוהי , " אלא לחוקים שמחוקק מוסד אנושי , חוקים מטעם החברה שיצרה לעצמה מסגרת קיומית של מנגנון שלטוני , שלו מיוחסת סמכות חקיקה מלווה כוח אכיפה , לשון אחר - המדינה . אמרסון לא היה אנרכיסט : בכל לבבו היה אזרח המדינה שעוצבה על ידי חוקת ארצות הברית , שהייתה בעיניו נכס אנושי יקר . אבל דבריו מתכוונים במפורש לכל מוסד שלטוני שהחברה מכירה בו ומקבלת אותו . אמרסון הכיר בחובתו למדינה , שהיא המסגרת הקיומית לו ולשכמותו , והכרה זו משמעותה קבלת עול חיובים ואיסורים , שמנגנון זה מטיל עליו בתוקף סמכותו . אבל כאן אמרסון מציג את השאלה הנוקבת : "ס...  To the book