דרכו של הקפיטליזם המתקדם בעיצוב האדם החד־ממדי

הרברט מרקוזה תהליכי המיכון והתקנון ( סטאנדארטיזציה ) הטכנולוגיים עשויים היו לשחרר את מרצו וכוחותיו של הפרט ולהטותם לעבר ממלכה לא נודעת , ממלכת החירות שמעבר לממלכת הכורח . עצם מבנהו של הקיום האנושי היה משתנה כתוצאה מכר : הפרט היה משתחרר מעולם העבודה , הכופה עליו צרכים ואפשרויות הזרים לרוחו . או אז היה הפרט בךחורין לקיים חיים עצמאיים , שאמנם יהיו חייו הוא . אילו אפשר היה לארגן את מנגנון הייצור ולכוונו לסיפוק צרכיו החיוניים של האדם , כי אז אפשר היה שמנגנון זה יהא מורכז לחלוטין , פיקוח מעין זה לא היה מונע את האוטונומיה של הפרט , אלא אדרבה מאפשר את קיומה . מטרה זו נמצאת בתחום אפשרויותיה של הציביליזציה התעשייתית המפותחת ; זהו "היעד הסופי " של הרציונליות הטכנולוגית . אר למעשה פועלת המגמה ההפוכה : המנגנון אוכף את דרישותיו הכלכליות והפוליטיות , בשם ההגנה וההתפשטות על שעות העבודה ועל שעות הפנא , ' על התרבות החומרית והאינטלקטואלית . החברה התעשייתית בת זמננו נוטה להיות טוטליטארית בתוקף הצורה בה אירגנה את בסיסה הטכנולוגי . כי "טוטליטאריות " אין פירושה אך ורק האחדתה הפוליטית של החברה באמצעות שלטוךהא...  To the book