חירויות הפרט בתרבות ליברלית

ג ' ון סטיוארט מיל ההגנה העצמית היא המטרה היחידה שלשמה רשאים בני אדם , כיחידים או כקיבוץ , להפריע בעד חירות הפעולה של כל יחיד ויחיד בקרבם . התכלית היחידה שבשבילה מותר להשתמש בכוח הכפייה כלפי חבר אחר בציבור מתורבת , נגד רצונו של אותו איש , היא למנוע היזק מאחרים . בטובתו החומרית או המוסרית של אותו חבר עצמו אין למצוא טעם מספיק לכך . מבחינת היושר אין שום רשות להכריחו לעשות איזה מעשה או לחדול ממנו מפני שעל ידי כך יוטב לו , או מפני שמתור כך יהיה מאושר יותר , או מפני שלפי דעת אחרים זהו מה שהחכמה דורשת מאיתו , או אפילו מה שהיושר דורש מאיתו ... על הכפייה אי אפשר ללמד זכות , אלא אם כן עלול הוא אופךההתנהגות , שממנו רוצים למנעו , לגרום רעה לזולתו . היחיד חייב לתת דין וחשבון לחברה על התנהגותו אך ורק כשהיא נוגעת גם לאחרים . אם היא נוגעת לו בלבד , זכאי הוא לעצמאות מוחלטת . על עצמו , על גופו ועל נפשו , שולט היחיד שלטון בלתי מוגבל ... חוג הפעולה האמור [ נוהגי חייו של הפרט שאין בהם כפייה על האחרים ] הוא אפוא תחומה הראוי של החירות האנושית . בתחום זה כלול , קודם כל , עולמה הפנימי של התודעה , כ שם דרוש חו...  To the book