על הצורך בדיכוי היצרים ועידונם כדרך לקיום תרבותי

זיגמונד פרויד התרבות האנושית - כוונתי לכל מה שמרומם את חיי האדם מעל לתנאים החייתיים , לכל מה שיש בו משום מותר האדם מן הבהמה - ואני דוחה בכל תוקף את ההבחנה בין תרבות לציוויליזציה - מציגה לפני המשקיף כפל פנים . פן אחד כולל את כל הדעת והתושייה שקנה האדם כדי לשלוט בכוחות הטבע ולהפיק מהם קניינים לסיפוק צרכים אנושיים , ופן אחר כולל את כל המוסדות הנחוצים להסדר היחסים שבין אדם לחברו , ובעיקר לחלוקת אותם קניינים שבהישג יד . שני כיוונים אלה של התרבות אינם בלתי תלויים זה בזה . ראשית , משום שלשיעור סיפוק הדחף שמאפשרים הקניינים הקיימים , יש השפעה עמוקה על יחסי הגומלין בין בני האדם . שנית , משום שהאדם היחיד עצמו עלול להיות לנכס לזולתו , כאשר הלה מנצל את כוח עבודתו או משתמש בו כאובייקט מיני . ושלישית , משום שכל יחיד הוא אויב בכוח של התרבות , שמן הראוי היה שתהיה אינטרס כלל אנושי . ראוי לציין כי אף שיקשה על בני אדם להתקיים בבדידות , הקורבנות שגובה מהם התרבות כדי לאפשר להם לחיות בצוותא נתפסים כמעיקים מאוד . לפיכך , יש להגן על התרבות מפני היחיד , וכל מוסדותיה , מכשיריה ומצוותיה אינם אלא כלי עזר לביצוע מש...  To the book