הרמב " ם ואחר מה שהצענוהו לך , שמע מה שאומר : כבר ביארו הפילוסופים הקדומים והאחרונים , שלשלמויות הנמצאות לאדם - ארבעה מינים . הראשון , והוא הפחות שבהם , והוא אשר עליו יכלו ימיהם אנשי העולם , הוא שלמות הקניין . רצוני לומר , מה שיימצא לאדם מממון ובגדים וכלים ועבדים וקרקעות וכיוצא באלו . ושיהיה האדם מלך גדול - הוא מזה המין . וזו שלמות שאין דביקות בינה ובין האיש ההוא כלל , אבל זה יחס אחד , רוב הנאתו - דמיון גמור - רצוני לומר : שזה ביתי , וזה עבדי , וזה הממון שלי , ואלו הם גדודיי וצבאי . וכשיבחן גופו , ימצא הכול חוצה לו , וכל אחר מאלו הקניינים הוא מה שהוא נמצא בפני עצמו . ומפני זה , כשייעדר היחס ההוא , ישכים האיש ההוא אשר היה מלך גדול - אין הפרש בינו ובין הפחות שבבני אדם , מבלתי שישתנה דבר מהדברים ההם אשר היו מיוחסים אליו . וביארו הפילוסופים , כי מי שישים השתדלותו וטורחו לזה המין מן השלמות , לא טרח רק לדמיון גמור , והוא דבר שאין לו קיימא ; ואפילו יתקיים בידו הקניין ההוא בל ימי חייו , לא יהיה לו בעצמו שום שלמות . והמין השני יש לו היתלות בטבע האדם יותר מן הראשון , והוא - שלמות תבנית הגוף ותכו...
To the book