מבוא: האתיקה כתשתית לפדגוגיה

בשונה מדאגה אנוכית לקידום אינטרסים אישיים או קולקטיביים ייחודיים ( דתיים , לאומיים וכדומה , ( העמדה המומרית ניכרת בייחוס ערך אנושי שווה לאהרימ , בהכרה בזכויות האדם והאזרח שלהם , ובמחויבות לנהוג בהם בכבוד , ביושר ובהגינות . לפיכך עלינו לראות במוסר מערכת של ערכים ונורמות שבני אדם מכוננים וגוזרים על עצמם , כדי להבטיח את כבודו ורווחתו של הפרט , באשר הוא אדם , ולהסדיר בדרכי צדק ושלום את הניגודים והמחלוקות שבחברה . במילים אחרות , התנהגות מוסרית היא זו שמקפידה לשמור הן על כבוד האדם ורווחתו והן על הסדרים חברתיים של צדק ושלום ; אדם מוסרי הוא זה שנוהג עם זולתו ביושר ( אמון ואמת , ( בהגינות ( שוויון וצדק ) ובהתחשבות ( אמפתיה אוהדת , ( כשלנגד עיניו הגשמת ערכי היסוד של כבוד האדם , שוויון ערך האדם וסולידריות בין בני האדם . מובן שיש גם תפיסות אחרות של מוסר - מאנוכיות נהנתנית ועד קולקטיביזם סמכותני - אך זו שהוצגה לעיל ותשמש אותנו כהמשך היא גם הקלאסית כיותר וגם המתקדמת ביותר . שורשיה נעוצים הן במזרח והן במערב : הן בבודהיזם ההודי ובקונפוצ וניזם הסיני והן באתיקה האתונאית ובמוסר המקראי ( שעיקריו מקובלים ע...  To the book