ארבע אוריינויות: תרבותית, ביקורתית, אקדמית ופדגוגית

נמרוד אלוני נקודת המוצא לדיון במשמעות האוריינות ( literacy ) ובפוטנציאל שגלום בה לחינוך היא הקשר שבין מובנה האחד כ " דעת קרוא וכתוב" ( יכולת לשונית ) למובנה האחר של היות אדם משכיל ותרבותי . ( a literate person ) קשר זה בין שליטה במיומנויות הלשון , בשפה המדוברת והכתובה , לבין השכלה ותרבות אינו מקרי , וזאת משום שהאדם הוא בראש ובראשונה ה"בריה המדברת : " לא רק "מדברת" במובן של תקשורת ביךאישית , כפי שעושות גם חיות מפותחות , אלא משתמשת במילים הסדורות בהיגיון ובדמיון , כדי לחקור את הטבע ולכונן את המדעים וכדי לחרוג מהטבע ולכונן את התרבות המוסרית , הפוליטית והאמנותית . כבני אדם אנו חושבים , שואלים , חוקרים , מפרשים , מעריכים , מתדיינים , מכריעים ופועלים בעולם באמצעות המילים ; באמצעותן מכונן העולם האנושי , ובהיעלמן נעלם גם הוא . רעיון זה , חשוב לציין , עתיק כימי אתונה הקלאסית , והוא שימש ברציונל לחינוכם של בני אתונה ורומא לאורו של אידיאל "האוראטור : " איש ציבור מופתי שלשונו רהוטה ומשכנעת , דבריו נבונים ומסוגננים , ולנגד עיניו טובת הציבור והמדינה . באמצעות השפה , אמר על כר המחנר היווני איסוקרטס ,...  To the book