|
|
ז ' אן פול סארטר האקזיסטנציאליזם האתאיסטי , שאני מייצגו , מצהיר בעקביות שאם אין אלוהים הרי לפחות מצויה ישות אחת אשר קיומה מקדים את מהותה ; ישות הקיימת לפני שאפשר להגדירה על פי עיון במושגה . ישות כזו היא האדם ... האדם ראשית לכל קיים , פוגש את עצמו , חורג אל העולם , ומגדיר את עצמו לאחר מכן ... בתחילה אינו ולא כלום . הוא ייהפך למשהו לאחר מכן , ואז הוא יהיה מה שיעשה מעצמו . מכאן , שאין דבר הקרוי טבע האדם ... הוא אינו מה שהוא חושב שהינו , אלא מה שהוא מבקש להיות לאחר אותה קפיצה לקראת קיומו : האדם אינו אלא מה שהוא עושה מעצמו ... אם אמנם הקיום קודם למהות , הרי לעולם לא יהיה אפשר להסביר את מעשי האדם במסגרת המסוימת והנתונה של הטבע האנושי . במילים אחרות , אין דטרמיניזם ; האדם הוא חופשי , האדם הוא חירות . ואם אלוהים אינו קיים , אין עוד סולם ערכים וציוויים היכולים להצדיק את התנהגותו . נשארנו אפוא ללא ממלכה מאירה של ערכים , שבה נוכל למצוא הצדקה או תירוץ למעשינו . נותרנו לבד , ללא תירוץ . זאת כוונתי כאשר אני אומר שהאדם נידון להיות חופשי . נידון , כיוון שהוא לא ברא את עצמו , ואף על פי כן הוא חופשי , מ...
To the book |
|
|