רדיפת תענוגות כדייג בנהר חרב: התובנה הבודהיסטית

ז " פ רוול ומאתייה ריקאר הסבל הוא מצב של חוםר סיפוק עמוק , הקשור לעיתים ככאב גופני , אבל הוא בראש ובראשונה חוויה של הרוח . ברור לגמרי שאנשים שונים תופסים אותם דברים בדרכים מנוגדות , נעימות או לא נעימות . הסבל צץ כאשר אורבת סכנה ל '' אני" שאנחנו מטפחים ונוצרים , או כאשר הוא לא משיג את מה שהוא רוצה . את הסבל הגופני הגדול ביותר אנחנו חווים בדרכים רבות ושונות בהתאם לנטיית רוחנו , יתר על כן , המטרות המקובלות בחיים - כוח , נכסים , הנאות חושים , מוניטין - עשויות לגרום לסיפוק רגעי , אבל אין בהן אף פעם כדי להביא לסיפוק מתמיד , והן מתחלפות בן יום לאי שביעות רצון . לעולם אין הן נושאות איתן שפעה בת קיימא , שלווה פנימית עמידה בתמורות הנסיבות החיצוניות . אם נרדוף כל חיינו אחר מטרות ארציות , הסיכוי שלנו להשיג אושר ממשי אינו גדול משל דייג המשליך את רשתו לנהר חרב . מצב זה של חוסר סיפוק אופייני לעולם המותנה , שמעצם טבעו אינו יכול להביא אלא סיפוקים בני חלוף . במונחים בודהיסטיים נאמר שהעולם או ה"מעגל" של לידות מחדש , ה " סאמסארא , " חדור סבל , אבל אין זו כלל ראייה פסימית של העולם אלא פשוט קביעת עובדה . הש...  To the book