הנחלת ערכים והטמעת יראת כבוד: החינוך ככיבוש תרבותי של נפש התלמיד

יחזקאל קויפמן מורשת הרוח האובייקטיבי של התרבות נמסרת מדור לדור באמצעות החינוך . אמנם התכלית האחרונה של החינוך עשויה להיתפס תפיסות שונות , והחינוך יכול לשאוף להגשמת אידיאל דתי או מוסרי , אישי או חברותי . אבל מהות הפעולה החינוכית לעולם אינה אלא זו : הנחלת ערכי דור הולך לדור בא ; עיצוב נפש דור בא ברוח דור הולך . הפעולה החינוכית הזאת במובנה הרחב נעשית בדרכים שונות ונושאיה רבים ושונים . השפעת הסביבה "מחנכת" את האדם תמיד מאליה ושלא במתכוון מחנכת החברה כולה , מחנכת האם , האומנת , האב , האח , הכוהן , ראש השבט וכו י . מחנכים גילויי החיים החברותיים למיניהם . מיוחד הוא ה"חינוך" במובן העצמי של המילה בזה שהוא כולל כל פעולה המכוונת לעיצוב דמותו התרבותית של האדמ בתקופת גידולו והתבגרותו . אולם כל פעולת חינוך היא פעולה של הורשה , שבה המחנך מנחיל ערכי רוח למתחנך . פעולת החינוך היא מפני זה , לפי עצם מהותה , אוטוריטטיבית . מטרתה היא לעולם כיבוש נפש החניך על ידי הרוח שהמחנך הוא נושאה , ובאין כיבוש זה אין פעולה חינוכית כלל . הכיבוש יכול להיות כיבוש מתוך אהבה ורצון או מתוך מתח של מלחמה , אבל לעולם הוא כיבוש ...  To the book